אין זה סוד, כי בתקופת הקורונה חלה עליה משמעותית בצריכת האינטרנט במגזר החרדי. הפרסומאי שמואל דרילמן, חושף ומסביר נתונים. וגם: למה החרדים מעדיפים את 'כיכר' (חרדים)

כולנו נחשפנו לנתונים על גדילה דרמטית בכמות הגולשים במגזר החרדי בעקבות הקורונה, אך נתוני סקר חדש ומקיף שנחשפים לראשונה חושפים כי מדובר בשינוי מהותי בעל השלכות משמעותית הרבה מעבר לתקופת הקורונה בלבד.

מהסקר הרחב שבוצע על ידי איגוד האינטרנט הישראלי בקרב משתמשי אינטרנט בישראל, בוצע לבקשתנו פילוח מיוחד של נתוני המגזר החרדי והתוצאות לא פחות ממדהימות.

בנימה אישית כמי שמלווה את הפרסום באינטרנט המגזרי מראשיתו, הנתונים אותם אציג מפתיעים כל פעם מחדש את כל המנהלים ואנשי הציבור איתם אני פוגש, הייחודיות של המידע הנחשף עתה לראשונה מעידים כי הצמיחה בתקופה האחרונה איננה מענה נקודתי לתקופת הקורונה, אלא מגמה הנמשכת כבר קרוב לשני עשורים.

כמובן שעל מנת לקבל תמונה מדויקת של המגמות והביקושים בתחום יש לבחון את הנתונים החדשים לנתונים מתקופות קודמות, בפסקאות הבאות נסקור את הנתונים ונעמוד על משמעותם בהיבט הרחב יותר.

סקר הקורונה שערכו בזק בעיצומה של תקופת הקורונה חשף לראשונה גידול של 12% בהצטרפות לשירותי האינטרנט הביתי בציבור החרדי, מה שמעמיד את אחוז השימוש באינטרנט במגזר החרדי על כ-60% בשימוש שוטף, ו-85% בצורה מזדמנת.

גם נתונים קודמים הצביעו כי מעל 85% מהמגזר משתמשים במיילים בצורה שוטפת, עם זאת יש לסייג כי נתונים אלו נכונים ביחס לגילאי 18-44, ומכך יש לנכות ילדים ונוער שהנם מרבית המגזר החרדי (כ-50% מתחת לגיל 16), וכן גילאים מבוגרים יותר אשר בהם הפער גדול בהרבה בציבורים אחרים.

גם בשיקלול נתונים אלו, בתירגום האחוזים למספרים מדובר על עשרים אלף בתי אב וכ-65 אלף משתמשי אינטרנט חדשים מהציבור החרדי בתקופת הקורונה בלבד, אך אם ישנם רבים החושבים כי מדובר בזינוק זמני בשל תקופת הקורונה בלבד, הרי שהגידול בקצב ההצטרפות לצריכת שירותים באינטרנט במגזר הינו עקבי.

ובעוד בשנת 2004 דובר על כ-10% גלישה במגזר, הרי שבשנת 2009 דווח על חדירה לכשלושים אחוז מהמגזר החרדי, ובתוך כעשור הגענו להכפלה נוספת, זוהי הצמיחה הגדולה ביותר בעולם המערבי, וסקרים קודמים הצביעו כי נתונים אלו נשמרים ביציבות לכל רוחב המגזר כולל בקרב אנשי ציבור ורבנים, עם עדיפות מסוימת לציבורים הליטאים והספרדים על פני החסידיים.

קונים יותר ומשתמשים יותר

נתון נוסף המצביע על כך שהאינטרנט במגזר נמצא כדי להישאר הוא דפוס השימוש של הגולשים החרדים, כאשר 91% מהגולשים החרדים קונים דרך האינטרנט, דפוס דומה יש גם בשימוש במנועי חיפוש.

תשעים אחוז מהגולשים המשתייכים למגזר החרדי משתמש בשירותי הממשלה דרך האינטרנט, תשעים וחמשה אחוזים בשירותים בנקאיים, גם בתחומי הצרכנות השונים, ביצוע תשלומים שוטפים באמצעות האינטרנט, וקביעת תורים לקופות חולים ואחרים נתוני השימוש בציבור החרדי זהים ואף גבוהים מהציבור הכללי בפערים משמעותיים של 5-14 אחוזים.

מרבית מנהלי השיווק שלא מהמגזר (וגם כמה מהמגזר) מגיבים בד"כ בהלם מוחלט לנתונים אלו, אך אז אני מזכיר להם כי חלק גדול מהמכשירים במגזר הינם מסוננים וחסומים לשירותי תוכן ופנאי, כך שבדומה למשחקי הסנייק בראשית ימי המכשירים הסלולריים אשר זכו לעדנה בזכות הבלעדיות וההיעדר אפשרויות אחרות, כך גם חרדי שהתחבר לאינטרנט יהיה ממוקד יותר בצריכה ושירותים, ופחות בערוצי תוכן כדוגמת מאקו ונטפליקס.

בעידן שבו בנקים קופות חולים ושירותים ציבורים נוספים משקיעים הון רב בהעברת אפיקי השירות והתמיכה לאינטרנט יש לנתונים אלו משמעות רבה ונגזרות כלכליות ברורות.

החרדים מגלים את הרשתות החברתיות

אין ספק כי מקור המידע העיקרי של הגולשים החרדים הוא אתרי החדשות המגזריים ובראשם אתר כיכר השבת, המשמש כמקור המידע המוביל גם ביחס לאתרי חדשות ישראליים כללים (בשיעור של פי 2) וגם ביחס לעיתונים, רשתות חברתיות וקבוצות ווטסאפ הזוכות לאמון נמוך במיוחד במגזר.

בעוד נתונים קודמים הצביעו כי רק רבע מהגולשים החרדים משתמשים ברשתות חברתיות, נתוני הסקר הנוכחי מצביעים על יותר מהכפלה, 58% מהגולשים החרדים מדווחים כי הם משתמשים ברשתות חברתיות, נתון זה מאמת את התחושה בפועל של עלייה בשיח המגזרי בעיקר בפייסבוק וטוויטר, אך גם באינסטגרם ורשתות נוספות, כאשר המלכה הבלתי מעורערת במגזר היא רשת הווטסאפ עם קרוב ל-85% שימוש.

לנתונים אלו השלכות נרחבות אשר קשה לצפותם במלואם בשלב זה, אך אם מקודם הסתייגנו מהשימוש באינטרנט בקרב צעירים במגזר, השימוש ברשתות החברתיות מושך דווקא את הצעירים יותר, ומנמיך את רף גילאי החדירה לשימוש באינטרנט במגזר.

אתגר חינוכי וזהותי

בעוד שאלת היום בפורומים המקצועיים בנושא מגזר חרדי היא כיצד תשפיע מהפכת השימוש באינטרנט במגזר על תפיסות וזהות בני הציבור החרדי, יש לקחת בחשבון את הקונפליקט והאתגר החינוכי והציבורי המשמעותי המסתתר בנתונים אלו.

בעוד מרביתם הגדול של המשתמשים החרדים מצהירים כי הם גולשים באמצעות אינטרנט מסונן, הרי שנתוני הספקיות מצביעים על פער משמעותי בפועל, כך גם בעוד מרבית המשתמשים לא מסכימים עם ההיגד "אי אפשר להסתדר היום בחיים בלי האינטרנט", וטוענים כי צריך להפחית ככל האפשר את השימוש באינטרנט, הרי שבפועל אנו רואים צמיחה משמעותית בשימוש בכל הפרמטרים, כולל בחיבור מהבית ובמכשיר הנייד ולא רק במקומות העבודה והסתפקות בשירותים מקצועיים בלבד.

השוואה מרתקת נוספת היא בדמיון למגזר המיעוט הערבי המחזיק גם בעמדות שמרניות וחשדניות כלפי העולם המערבי וטכנולוגיית האינטרנט, ומסכים כי יש להפחית את השימוש באינטרנט ככל הניתן ולהגבילו לצרכי פרנסה, אך מפגין עמדה ריאליסטית בהרבה בהסכמה כמעט מלאה לנחיצות השימוש באינטרנט לחיי היום יום, וכן בצורך לאפשר לילדים ונוער שימוש בטכנולוגיות אלו, עמדות להם הציבור החרדי מתנגד בנחרצות.

היחס הדואלי לאינטרנט וטכנולוגיה איננו יחודי למגזר חרדי אך להתעלמות מהצורך והשימוש ישנו מחיר משמעותי, חלק גדול מהגולשים החרדים מעידים כי הם או קרובים אליהם חוו פגיעות סייבר פי שנים מהגולשים מהציבור הכללי, מרבית הגולשים החרדים מעידים שאין להם מספיק מידע בנושא ונתונים דומים יש גם בנושא המוגנות ברשת כאשר מומחים בתחום מקבילים את רמת ההבנה של הגולש החרדי בתחום המוגנות והסייבר לילד בן 6.

בעודנו עומדים בלב משבר הקורונה, עם פתיחת שנת לימודים אשר חלקה הגדול צפוי להיות בלימודים מרחוק, נדרשת חשיבה מערכתית על פתרונות עומק, המספקים גם מענה לצרכים המקצועיים והצרכניים של הגולשים החרדים, תוך יצירת פתרונות חינוכיים ומניעתיים להגנה על מבוגרים ונוער הנחשפים לראשונה למורכבויות וסכנות העולם הדיגיטלי.

*שמואל דרילמן מנכ"ל חברת הפרסום הדיגיטלי Better digital, ומוביל פרויקטי דיגיטל חברתיים בתחומי יהדות וחברה.

הפוסט אלו נתוני החשיפה לאינטרנט בציבור החרדי הופיע ראשון ב-Better Digital.

נדרש ידע והכרות עם עולם הקידום האורגני

נדרש ידע והכרות עם עולם הקידום האורגני (SEO) והכלים השונים בתחום:

• כלים לניתוח תנועה כדוגמת: analytics, Moz, screaming frog ,Zefo   Majestic SEO.
• מחקרי מתחרים, מילות מפתח, תחרות, הנפקת דוחות אופטימזציה.
• ניסיון בבניית מערכי קישורים איכותיים, פנימיים וחיצוניים.
• tag-manager
• WordPress ואלמנטור.

הכרות עם  HTML+CSS ויכולת כתיבה באנגלית יתרון.

המשרה מיועדת לגברים ונשים כאחד

העבודה במשרדי החברה בירושלים

קורות חיים וציפיות שכר יש לשלוח למייל jobs@webetter.net

הפוסט SEO Junior הופיע ראשון ב-Better Digital.

מידי פעם נראה שפייסבוק נופלת למחוזות הייאוש וחוסר השליטה על שימוש הגולשים ואופי הפלטפורמה שלה. אחת לכמה חודשים מתפרסמת הודעה על שינוי משמעותי באלגוריתם הפייסבוקי, אוסף שינויים שמצטיירים לרוב כבעייתיים לגולש ולמפרסם. אחרי הכל, בתפיסה העממית פייסבוק היא רשת חברתית, בתפיסתה היא רשת לייצור כסף.

"בגלל שינויים בליבת פייסבוק, מארק צוקרברג הפסיד 3.3 מיליארד דולר", כך פתחה הכותרת הראשית של אתר בומרנג, את הידיעה בדבר השינוי האלגורתימי בחשיפה האורגנית, המשמש ובא. ותמיד השאלה הנשאלת במקרים כאלה, היא למה? אם רק על עצם פרסום הידיעה על השינויים המתוכננים הוא הפסיד כל כך הרבה, מה יקרה אחריהם? וכמובן, למה בכלל צריך אותם?

בשביל לענות על השאלה הזו, נצטרך לחזור קצת אחורה בזמן.

בשנת 2004, פייסבוק פרצה לאוויר העולם עם מיזם חברתי חדשני, תחת המוטו "עוזרים לך להתחבר לחברים ולקהילה שלך". ובאמת, ראשוני הגולשים נהנו מפיד נקי, מיצירת קשרים ומחיים בתוך בועת חברות וירטואלית. במהלך השנים פייסבוק השיקה את מערכת הפרסום שלה, ומבנה הפיד קצת השתנה.

פייסבוק רוצה כסף, את זה הבנו מיד, בעיקר לאור השינויים הרבים שנתקלנו בהם לאורך הזמן בתור מפרסמים: פייסבוק השקיעה את מירב המאמצים בשיפור רמת הפילוח, הכרת הקהל, טרגוט, צבירת Data, מבנה הפרסום ועוד. אבל אז, עם מליארדי משתמשים, Data מטורפת ומאות אלפי מפרסמים, פייסבוק הבינה ששטחי הפרסום הולכים להיגמר, מודל הביקוש וההיצע עשה את שלו. יותר ויותר מפרסמים מתחרים על שטח פרסום מוגבל והתוצאה היא עלויות גבוהות ותוצאות מועטות.

כתוצאה מכך, לאחרונה השיקו בפייסבוק מספר שטחי פרסום נוספים, כגון סרטונים מוזרמים, סטורי, קדימון לוידאו ועוד. החידושים האלו מתווספים לשטחים הישנים כמו העמודה השמאלית ורשת הקהלים, אך חלק מהם נותרו מיותרים לגמרי, ולכן המחירים שם זולים בצורה משמעותית מבשאר האזורים.

החברים נשארו מאחור

לפייסבוק הייתה בערך משימה אחת מעבר לצבירת קהל אינסופית והיא, לגרום לקהל לא לעזוב את המערכת בשום אופן. קישורים שהפנו החוצה קיבלו חשיפה נמוכה, סרטונים שעלו מפלטפורמה חיצונית בקושי קודמו וכן על זה הדרך. החשיפה האורגנית קוצצה בצורה משמעותית ובעלי דפים נאלצו להתחיל לשלם, ולא מעט.

בשורה התחתונה, ככל שתאוות הכסף גברה, כך בפייסבוק התרחקו מהחזון המקורי שהיה לחבר חברים ומשפחה ברחבי העולם.

כמשתמשים, בכל פעם שנחתה גזרה חדשה מצאנו שיטות להתמודד איתה. למשל, כשהחשיפה האורגנית בדפים עסקיים קוצצה לתחתית ה3-5% מצאנו פתרון של מעורבות גולשים בדמות פעילויות, תיוגים, סקרים, תשובות שנונות ועוד. אלא שהטוב הזה, לא מזמן גם נגמר, עם הכרזת "איסור השימוש במלכודות מעורבות". כל אלו ועוד נועדו לגרום למפרסם/יצרן התוכן לשלם תמורת הקידום שלו.

בשבוע שעבר, פרסום דבריו של מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, בנושא הירידה המשמעותית בחשיפה האורגנית של גופי חדשות ואתרי תוכן לטובת הגדלת החשיפה לחברים ומשפחה, הכה גלים נרחבים. כמה נרחבים? הם עלו לו שלושה מיליארד דולר. מה נשתנה? הרי במשך שנים בפייסבוק עושים בדיוק את ההפך, מה קרה עכשיו?

האפשרות שפייסבוק מגלה חרטה בעקבות ההבנה שהם חוטאים למטרה שלשמה הם נוצרו – לא סבירה בעיני. כשיש לך מעל 5 מליארד משתמשים, כשאתה הרשת החברתית הכי גדולה בעולם ומחזיק בחצי או ברוב נתח הפרסום העולמי באינטרנט, אתה לא מתחרט וחוזר אחורה. אם כך אז מה כן?!

יתכן שההסבר לכך טמון בעבודה שלאחרונה נראה כי פייסבוק חווה זליגה מתמדת של משתמשים לפלטפורמות אחרות, עד כדי כך שאחוז גדול מהצעירים שעושים את דרכם החדשה בעולם הווירטואלי, בכלל לא מגיעים לפייסבוק! זאת  בנוסף לאחוזי הנטישה ההולכים וגדלים אצל מבוגרים יותר. יוצא איפה שמישהו מהקדקודים שם מבין שאם המצב ימשיך ככה קצב ההתקדמות של פייסבוק יואט, בניגוד לציפייה ולקצב הגדילה שהיה עד היום. תובנה זו ומחקר מעמיק, הביאו כנראה את צוקרברג לחשוב על האופציה לחזור למקורות ולנסות לקרב שוב חברים ומשפחה אחרי שתוכן ממומן הרחיק אותם,  זוהי לפחות הדעה הרשמית…

אבל היי. שלא תטעו, אולי ככה בוחרים בפייסבוק להציג את המחווה הרומנטית הזו, אולם הדבר האחרון שמעניין את צוקירברג זה שנהיה בקשר אחד עם השני, כלומר ש"סתם" נהיה בקשר. ההיגיון אומר שככל שנראה יותר ויותר פוסטים של גופים חיצוניים ופחות פוסטים של המשפחה והחברים שלנו, ממילא נחפש פלטפורמות אחרות שכן יתנו לנו את האופציה הזו. אפשר לומר שכביכול פייסבוק חשה סוג של איום מהגופים האחרים, איום הנובע מן ההבנה שהצפת תוכן שהוא לא חברים ומשפחה, עלול לגרום לאנשים להתרחק מפלטפורמת הפייסבוק, ואז ההפסד יהיה הרבה מעל 3 מיליארד.

מה המשמעות של זה עבור המפרסמים?

לנו כאנשי פרסום ובעיקר אנשי PPC, לכאורה צפויים חיים קלים יותר, הרי אם כל מה שהפלטפורמה רוצה זה כסף, וכדי לקבל יותר ממנו היא מורידה את החשיפה האורגנית, בתור אלו שמספקים לה את הרצון יהיה בהכרח קל יותר. מעבר לכך ישנם עוד שני דברים שישפרו לנו את החיים כמפרסמים:

1. הפיד צפוי להתרוקן מעט, פחות כמויות של תוכן אורגני, אתרי החדשות יצטרכו להצטרף לקבוצת המשלמים – מה שיאלץ אותם להתמודד בזירה הוגנת ולהיות מחושבים בכמות הפוסטים שהם מקדמים. כלומר המלחמה עכשיו תהיה בין תוכן ממומן לתוכן ממומן, ולא בין תוכן ממומן לתוכן אורגני.

2. ברגע שמעודדים יצירת שיח בין משפחה וחברים, כמות המידע ואיכות המידע שיחשפו ישפרו פלאים את יכולת הטרגוט והניתוח של פייסבוק. אין כמו שיחה טובה עם חבר או בן משפחה כדי לגלות לפייסבוק כמה סודות או העדפות על עצמינו, משהו שסביר להניח, לא היינו עושים עם אנשים זרים.

האם בעקבות כך שהמלחמה תהיה בין מפרסם למפרסם המחירים יעלו? ההיגיון אומר שכן, אך מוקדם מידי לדעת. מה שכן אנחנו יכולים לדעת זה, שהלקוחות שעד היום ניהלו בעצמם את הדף שלהם מתוך טענה של "כולה לכתוב פוסט, מה אתם עושים סיפור?", עכשיו יאלצו לכתת רגליהם לסוכנויות הדיגיטל ולבקש שנעשה להם קידום, כיון שכללי המשחק השתנו.

בסופו של דבר, למקרה ותהיתם לעצמכם, המרוויחה הגדולה מהסיפור הזה היא כמובן ועדיין פייסבוק. פחות תוכן אורגני אומר יותר כסף, יותר כסף אומר הפניית תקציבי פרסום גדולים יותר לדיגיטל.

אני חושב שעכשיו זמן טוב לסכם עם הלקוחות שלנו שמפסיקים לעבוד בריטיינר חודשי, ועוברים לתשלום לפי אחוז מסוים מהתקציב.

הפוסט ?האם השינוי באלגוריתם של פייסבוק פוגע במפרסמים הופיע ראשון ב-Better Digital.

עם זאת השבוע הודיעו גוגל על שינוי דרסטי בתוכנית, שיחול כבר בתחילת ינואר 2018 וישנה את כל צורת העבודה עם המענק ויכולת השימוש בו.

הטוב: הסרת מגבלת 2$ לקליק במיקוד להמרות

הרע: מגבלות איכות חדשות וחסימה אוטומטית של חשבונות

המכוער: העברת מודעות התכנית לעמותות מתחת למודעות המפרסמים בתשלום

העלאת רמת האיכות בקמפייני תכנית המענקים לעמותות

הסיבה לשינוי המדיניות בתכנית היא מחקר שביצעו בגוגל וגילה כי איכות המודעות שפורסמו במסגרת תוכנית המענקים לעמותות נוטה להיות נמוכה ביחס לאיכות של מודעות רגילות בתשלום, בעקבות כך הוסיפו בגוגל מסנן איכות חדש אשר יוודא כי המודעות בקמפיינים בתכנית יעמדו ברף איכות קפדני ומחמיר.

מהלך זה מצטרף לביטול תכנית Grantspro שהעניקה עד 40 אלף דולר בחודש לעמותות שהצליחו לנצל את התקציב בתכנית הרגילה, ונסגרה לבקשות חדשות כבר בתחילת 2016.

כך בעוד בעבר העמותות יכלו לקבל באמצעות המענק חשיפה רחבה גם אם פחות רלוונטית בדומה לפרסום Display בעיתונות, כיום הדרישה היא להתמקד באיכות ורלוונטיות ממש כמו קמפיין מודעות רגיל בגוגל.

תנאי האיכות חדשים

נקדים כי למפרסמים חסרי ניסיון גוגל מאפשרים את השימוש בחשבון אקספרס אשר ינהל את כל הקמפיין אוטומטית על סמך תחומי הפעילות ושירותי הארגון, ללא צורך בעמידה ידנית בדרישות האיכות, כאשר ניתן לנהל במקביל גם חשבון רגיל לצורך השגת תוצאות מלאות.

במסגרת הגדרות האיכות החדשות חשבונות הארגונים ידרשו לכלול מעתה לפחות 2 קבוצות מודעות פעילות בכל קמפיין, כאשר כל קבוצה כוללת קבוצת מילות מפתח איכותית ושתי מודעות טקסט.

מדד האיכות למילות מפתח דורש מעתה רלוונטיות לקמפיין וקשר מהותי בין המילים מאחר וכל קבוצה מודעות מייצגת על פי תפישת מבנה החשבון באדוורדס נושא מסוים, ולכן גם מילות המפתח וגם המודעות צריכות להיות קשורות לנושא אחיד.

מודעות הטקסט נדרשות לכלול לפחות 2 קישורי sitelink לדפים נוספים רלוונטים באתר.

הגבלות נוספות על מילות מפתח שיובילו לחסימת החשבון:

• מילות מותג של מותגים או ארגונים אחרים
• מילות מפתח קצרות בנות מילה אחת, מלבד רשימת חריגים שתפורסם.
• מילות מפתח כלליות
• מילות מפתח של אירועים או אישים מההיסטוריה.
• מילות מפתח עם ציון איכות 2 ומטה

מילות מפתח עם סימנים מיוחדים כמו קווים או פסיקים לא יחשבו למילה אחת, וגוגל נותנים 60 יום לכל מילת מפתח חדשה להגיע לציון האיכות הנדרש לפני שהחשבון כולו יחסם.

עם זאת כפי שתוכלו לראות, גם הפרקטיקה של הפעלת "קמפיין מתחרים" הפונה ללקוחות הארגונים והשירותים המתחרים, לא אפשרית יותר על פי כללי המדיניות החדשים.

בנוסף חלה חובת מיקוד גאוגרפי בקמפיינים, ועמידה באחוז הקלקה (CTR) של 5% לפחות, אתגר לא פשוט, אולם גוגל מבטיחים התרעות על סיכון באי עמידה בדרישות ומתן כחודשיים לעמידה בדרישות.

הגבלות מדיניות חדשות

על איסור הפליית מועסקים ומקבלי שירותים, נוספים ההגבלות הבאות:

"Google מוקירה גיוון אנושי וכבוד לזולת, ושואפת להימנע מפגיעה במשתמשים. לכן, Google לא מצרפת לתוכנית המענקים לעמותות ארגונים שמשתמשים בנוהלי גיוס או העסקה, או מפעילים תוכניות ושירותים, המפלים על בסיס בלתי חוקי כלשהו. Google גם לא מאפשרת להציג מודעות או לקשר ליעדים שמעודדים שנאה, חוסר סובלנות, אפליה או אלימות. אסור למודעות, למילות המפתח ולאתר שלך לעודד התנגדות או עוינות הקשורים לאמונות על קבוצות מוגנות, כולל דת, נכות, גיל, לאום, שירות צבאי, נטייה מינית, מגדר, זהות מגדרית או מאפיינים אחרים שקשורים לאפליה או לדחיקה לשוליים."

גוגל מחמירים את מדיניות האכיפה על שימוש בכתובות דומיין מאושרות ומעתה דורשים גם כי הארגון יהיה בעלים בפועל של הדומיין, דרישה בעייתית במיוחד במדיניות רשמי הדומיינים בישראל הדורשים כ-300 ש"ח ומעלה לשינוי בעלות על הדומיין, מאידך גוגל מודיעים כי יאפשרו הפנייה לאתרי צד ג' לאחר אישור מיוחד, כך שנצטרך להמתין ולראות את המדיניות בפועל.

טופס הבקשה להוספת דומיינים בתכנית גוגל לעמותות.

למדיניות מתווספות דרישות איכות ושקיפות באתר האינטרנט הדורשות חובת הסבר בכל דף באתר על מטרת הארגון, שמירה על אתר תקין ללא קישורים שבורים, ואיסור על פעילות מסחרית כולל ייעוץ לידים, והפניות לגורמים אחרים אם זו המטרה העיקרית של הפעילות.

לצד זאת גוגל תאפשר "פעילות מסחרית מוגבלת" אך היא חייבת להיות מלווה בהסבר כיצד היא תומכת במטרה העיקרית של ארגון, הסבר כזה חייב להיות מצורף גם לכל תשלום על שירותים ואחרים, לצד חובת שקיפות על השימוש בכספי הארגון, גוגל אף ממליצים לצרף את הדו"ח השנתי של הארגון.

מדי שנה ישלח סקר חובה על השירות, כאשר חשבונות שלא ישיבו על הסקר יחסמו אוטומטית, עם זאת לאחר המענה תוגש בקשת פתיחה מחדש אוטומטית.

נוסף איסור על הודעה לעיתונאות או עדכון עיתונאים על קבלה לתכנית המענקים, ניתן לאזכר במדיה חברתית, בידיעונים ובדף תרומות לא כספיות על השתתפות בתכנית עם נוסח קבוע (ניתן גם לצרף לוגו של גוגל)

[שם הארגון] מקבל מענק במסגרת תכנית המענקים של Google לעמותות. תכנית המענקים של Google לעמותות תומכת בעמותות רשומות המאמינות כמו Google במתן שירות לקהילה כדי לקדם את העולם בתחומים כגון מדע וטכנולוגיה, חינוך, בריאות הציבור ברחבי העולם, איכות הסביבה, עידוד נוער ואמנויות. תכנית המענקים של Google לעמותות היא תכנית פרסום התנדבותית המעניקה לעמותות פרסום מקוון בחינם באמצעות Google AdWords.

חשוב לשים לב כי גוגל מצהירים כי יתווספו בעתיד דרישות נוספות כדי "להציג את המודעה הנכונה ברגע הנכון" כאשר בין השאר יתכן כי יתווספו חובות השתתפות בהדרכות, סמינרים וכן עמידה בדרישות אישיות אשר ישלחו בהודעה בתוך החשבון.

נוהל חסימת ופתיחה מחדש של חשבון גוגל לעמותות

כל הפרה או אי עמידה בדרישות האיכות תגרור חסימה אוטומטית של החשבון, כאשר גוגל מודיעים כי יאפשרו לבקש אישור מחדש של חשבון העמותה לאחר תיקון הבעיות.

לסיכום

גוגל משנים את כללי המשחק עבור הארגונים המסתמכים על מענק גוגל לעמותות, ויוצרים אתגר בתחרות על איכות ועמידה בכללים החדשים, אך מאידך גם מסירים את מגבלת 2$ לקליק (בהתמקדות בהמרות) ובעצם יוצרים הזדמנות לארגונים שישכילו לבנות אסטרטגיית איכות אפקטיבית בקמפיינים.

במחלקת העמותות שלנו בחברת Webetter עומדים לשירותכם לייעוץ וניהול חשבונות גוגל לעמותות וארגונים, ונשמח לסייע גם לכם להשיג את מטרות הארגון בכלי החשיפה והפרסום בגוגל וברשתות החברתיות.

מאת: דוד בן נעים ושמואל דרילמן, כל הזכויות שמורות.

הפוסט המפץ הגדול בתכנית גוגל לעמותות הופיע ראשון ב-Better Digital.

"החרדים העובדים" מתלבטים למי להצביע. האם לא כדאי שהחרדים העובדים, הממורמרים, יידעו על ניסיונו של ח"כ פרוש לקבוע בחוק ההעדפה מתקנת לשילוב עובדים חרדים בשירות הציבורי? האם לא כדאי שיידעו על פעילותו של ח"כ מקלב לאפשר לגברים עובדים חופשה ע"ח ימי מחלה במקרה של לידת בן, עד לאחר הברית?

שמענו על ארבע נשים שהחליטו שהן לא בוחרות. האם לא כדאי שהסטודנטית הלומדת באוניברסיטה תדע על פועלו של ח"כ גפני לאפשר לה הקלות נוספות במקרה של לידה?

השמאלנים דורשים "רק לא ביבי" ומוכנים להצביע אפילו לבוז'י. מדוע ששוחרי איכות הסביבה מצפון תל אביב לא יידעו על זכייתו של ח"כ גפני באות 'מגן הסביבה' ופעילותו רבת השנים בנושא?

מאות אלפי איש מתאגדים במחאה החברתית ומצטרפים למחאת המילקי. מדוע שלא יידעו על פעילותו של ח"כ גפני להגביל בחוק של אחוז הרווח אותו יוכלו הקמעונאים לגבות עבור תוצרת חקלאית, או אפילו רק על הצעת החוק לפיה קיוסקים המופעלים בגופים ציבוריים לא יוכלו לגבות מחירים מופקעים?

אומרים שכל החרדים פושעים. כדאי שכל אותם אסירים שזכו לחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני, ובני משפחותיהם, ידעו כי אלמלי פועלו הנמרץ של ח"כ גפני, כנראה שהיו נאלצים להעביר את תקופת המשפט במעצר עד תום ההליכים.
אומרים שחרדים לא עובדים. אבל יש מאות אלפי עצמאיים בישראל שצריכים לדעת כי בזכות פעילותם של ח"כים חרדים הם זכאים לבצע חישוב מס נפרד גם כשהם שותפים, דבר המהווה עבורם תוספת משמעותית לשכר הריאלי.

יכולנו להמשיך ולמנות עוד נתונים רבים, אותם כדאי היה ליידע את הציבור, אבל גם לנתונים מעטים אלו הגענו לאחר שיטוט מייגע וחפירה עמוקה בפרויקט 'כנסת ברשת'.

אנחנו יודעים. אין לכם את 'ישראל היום' בכיס ואתם לא החברים הכי טובים של נוני, אז אתם נאלצים לפרסם על הישגיכם ביומונים המפלגתיים לששת הקוראים הנאמנים…

נעים להכיר: עידן אינטרנט!

הרשו לנו להריץ אתכם קדימה בזמן, לשנת תשע"ה, לעידן הדיגיטלי. באמצעות פילוח קהלים ושימוש בכלים חדשניים, ניתן לבצע קמפיין ממוקד ולספר לכל מצביע פוטנציאלי את מה שחשוב שישמע. בין אם תסכימו לנוכחות רשמית ברשת, ובין אם תחליטו להימנע מכך, יש הרבה מה לעשות בעולם הדיגיטלי. ואנחנו לא מדברים רק על באנרים באתרי החדשות הייעודיים.

הלב פשוט נחמץ לנוכח מראה הזירה החשובה הזו ננטשת ומופקרת. היינו דורשים פעילות שוטפת במדיה הדיגיטלית על מנת להפחית את העוינות כלפי הציבור החרדי, וכפי שעשינו אנו, בפרויקט דוסים, באפס תקציב. אבל לא לשם כך התכנסנו. אנו מדברים כעת על פעילות דיגיטל שבכוחה להביא מצביעים פעילים לרשימת יהדות התורה.

חלק מאותם מאות אלפי אזרחים מתוסכלים, הנוהים מידי מערכת בחירות אחר נביא השקר המזדמן, היו יכולים להיות מצביעים נלהבים של יהדות התורה לו רק היו מודעים לפעולות אותם נקטו ח"כי המפלגה למלחמה ביוקר המחיה. שלא לדבר על אלפי חרדים שאינם נחשפים לפעילות הנעשית למענם על ידי חברי הכנסת וממורמרים שלא בצדק.

התחילו לדבר בשפה עדכנית

המדיה הדיגיטלית נותנת אפשרות לשיח ישיר ובלתי אמצעי עם ציבור הבוחרים. ממש כמו אדם המחזיק בידיו שליטה על עיתון בעל תפוצה ארצית. בנוסף, המדיה הזו מאפשרת פניה ממוקדת לאנשים על פי תחומי העניין שלהם והנושאים הבוערים בעיניהם.

הגיע הזמן שתפסיקו לשגר מסרים עלומים לקהל הבוחרים שלכם – ותתחילו לדבר איתם. בדור הדיגיטלי, הפוליטיקאים כבר לא מדברים עם עיתונאים – הם מדברים עם הבוחרים! ראוי כי גם הפוליטיקאים החרדים יאמצו את הדרך הזאת, כדי להבטיח את המשך צמיחתם וגדילתם כפי המתבקש על פי כל אמות המידה.

גילוי נאות. אנחנו לא מבקשים את תקציב האינטרנט שלכם. הסלוגן המיתולוגי והמדויק של זק"א "סע לאט – יש לנו מספיק עבודה" תקף גם בענייננו. כשירות לפוליטיקאים החרדים, לכם, שלוחי הציבור המייצגים אותנו נאמנה, אנחנו ממליצים להיכנס לזירה הזו, ויש מספיק מתחרים שישמחו לעבוד איתכם.

ואנחנו? יש לנו מספיק עבודה, ברוך השם. נשמח לראות שקראתם את המכתב ופעלתם בתבונה. הלייק שלנו מובטח. גם הפתק בקלפי. בהצלחה.

פורסם באתר כיכר השבת

הפוסט מכתב לפוליטיקאי החרדי: כך תגייס מצביעים ברשת הופיע ראשון ב-Better Digital.

מפורסם המשל על הרועה המשועמם שנכנס ליער וקרא לעזרה כיוון שהוא מותקף על ידי זאב. אנשי הכפר הסמוך התחמשו ונכנסו אל היער כדי לעזור לו, אך כאשר הגיעו למקום, הרועה צחק עליהם ואמר ששיעמם לו. לאחר מספר ימים הרועה נכנס שנית ליער ושוב קרא לעזרה מפני הזאב. אנשי הכפר התחמשו שנית, ושוב באו לעזרתו, ואילו הרועה לעג להם שוב. לאחר זמן מה, הרועה נכנס ליער, ואכן נתקל בזאב. הוא התחיל לצעוק לעזרה, אך הפעם אנשי הכפר לא התייחסו אליו, והזאב טרף את הצאן.

המשל הידוע מקבל משנה תוקף בעידן הווטסאפ. אם פעם היינו צריכים להיות רועי צאן משועממים ולצעוק בגרון ניחר מהיער, היום אפשר להיות בכל מקום ופשוט לשלוח הודעה עילגת בקבוצת ווטסאפ מרובת משתתפים, ויוצאים ידי חובת הרועה המשועמם.

לעתים נדמה כי התרגלנו לעומס ידיעות כוזבות בווטסאפ, פלטפורמה שבה כל הגיג ספקולטיבי מופץ במהירות הבזק ב"מקווה נייעס הווירטואלי" וכל בדל של שמועה משותף בין הקבוצות המובילות בנייעס ראשוני בלתי מאומת. אלו הרי הקבוצות העדכניות ביותר, האמינות ביותר (ארבע בדותות בשעה, בסך הכל) ויש להן אפילו לוגו מיוחד!

כולנו מכירים את זה. שתי דקות בלבד חולפות בין הפיצוץ שנשמע מרחוק, לעדכון הראשוני עם הפרטים "המלאים" על האירוע, מחמש קבוצות שונות. פרטים מאומתים, לא מאומתים ואפילו חזל"שים ונביחות מהסוג המעליב ביותר: "מה אתה משתף הנפצות של 'משועמם ווטסאפ' בלי לבדוק?".

יש גם מומחי ווטסאפ בתחושות ורגשות. הם יודעים לשתף "הודעה שנכתבה בדם" הקוראת שלא להפיץ פרטים על נפגעים או צא"פים רגישים, עם פירוט ממוספר של הנזקים הצפויים למשפחות הנפגעים. הנייעסן התורן שלא הצליח להגיע למידע הרלוונטי ולחשוף אותו בבלעדיות בקבוצה שבניהולו, בדרך כלל יצקצק במקלדתו ובסמרטפונו וישלח אמוטיקונים זועמים עם פרצופים אדומים, דומעים ובוכים בהיסטריה. שלוש דקות לאחר מכן הוא יפרסם את השם המעודכן של הנפגע – "מאומת סופי, המשפחות קיבלו את הבשורה". שקר? לא נורא. השגרה חייבת להימשך. ועולם כמנהגו נוהג.

וכשזה מגיע לעולם השיווק?

בעלי עסקים ומנהלי ארגונים ומוסדות מבקשים לאחרונה לממש את הפוטנציאל השיווקי הגלום באינטרנט, ומגיעים אלינו בבקשת עצה ותושיה. בימים האחרונים, למשל, יצאנו בקמפיין ווטסאפ ייחודי מסוגו. ביקשנו להפיץ את הבשורה על שדרוג הכשרות למשקה התה הפופלרי של פיוזטי לכשרות הרב לנדא. לצורך כך גיבשנו והפצנו פעילות נושאת פרסים באמצעות הכלים המקצועיים העומדים לרשותנו. השיטות השיווקיות החדשניות שבאמתחתנו, איפשרו לנו להגיע לתפוצה אדירה של משתמשים בפרק זמן קצר. אך ראו זה פלא, ביום הראשון של הפעילות ההיענות הייתה דלה. אנשים לא מימשו את זכאותם לקבל פרסים, עד שגילו בימים שלאחר מכן כי הפעילות "אמיתית לגמרי" והפרסים ממש שווים ולמה לא להשתתף, בעצם.

הנה מקבץ הודעות שקיבלנו בתחילת הפעילות:

"תגיד, המבצע של פיוזטי שמפיצים עכשיו בווטסאפ, זה אמיתי?"

"זה המספר של מוצר פיוזטי?"

"לאן הגעתי?"

"המבצע הזה אמיתי?"

הצרכן החרדי לא אוהב לחוש מרומה, ומעדיף, במקרה כזה, להאמין שזו הנפצה נוספת מבית המשועמם התורן. מה פתאום שיהיה מבצע כזה בווטסאפ? ומי אמר שזה נכון? ההכחשה הפנימית כה גבוהה שיש מי שחושב לעצמו "כמה בנאדם יכול להיות משעומם? הוא משקיע בהודעה כל כך מפורטת ומקצועית. זה נראה אמיתי לגמרי. המשועממים של היום משתכללים, אה? תראה איזה מתוחכמים הם". והוא לא ישתתף בפעילות.

ובכן, עלינו להתנהג בתבונה. אותה ביקורת אשר גורמת לנו להיות ספקניים ביחס להודעות שונות, צריכה לעבוד כמסננת נכונה. אין לפסול באופן אוטומטי כל דבר. כדאי לבדוק. אילולי זאת, אנו עשויים להחמיץ הזדמנויות חשובות ומשתלמות, וגם המפרסמים יתייאשו מזירה קריטית ומתחדשת כמו הוואצאפ במגזר החרדי. אבל עזבו את זה. האינטרס צריך להיות שלכם – לא של המפרסם.

המפרסם עשה את שלו, המפרסם יכול ללכת. ואתם? עשיתם את שלכם?

הפוסט אתגר האמינות בפרסום בוואטסאפ הופיע ראשון ב-Better Digital.

מרבית השיחות שאני מקבל ממתעניינים בשירותי השיווק באינטרנט שאנחנו מבצעים מתחילות ב-2 שאלות קבועות

1. האם אתם עושים קידום בגוגל?
2. כמה יעלה לי להיות ראשון בתחום הפעילות שלי?

אז אמנם כן, הצוות שלנו כולל גם אנשי SEO המתמחים בקידום אורגני בגוגל, אבל ההשקעה בקידום אורגני על מנת להיות ראשון בגוגל היא חסרת תוחלת ללא כל הצדקה עסקית משמעותית.

לאחר סדרת עדכוני הפינגווין, פנדה ודומיהם גוגל מזהה כיום כמעט כל טריק קידומי, וניתן להניח בוודאות גבוהה שגם כאלו שעדיין לא מזוהים יפוצחו וינוטרלו בתקופות הקרובות, כך שכל השקעה בתחום משולה להנחת התקציב על קרן צבי שיכור ומשתולל ביער עמוס מכשולים וחיות טרף.

במקום זה אני ממליץ בחום על אסטרטגיית תוכן שיווקית אשר כרווח נלווה גם תתרום לקידום האורגני שלנו.

להתקדם בלי לקדם

ההמלצה שלי היא להשקיע באסטרטגיית תוכן אפקטיבית הכוללת תוצרים חווייתיים מפעילות הארגון בצד ידע מקצועי פנימי וחיצוני אותו נרתום ליצירת תוכן איכותי, מעניין וייחודי.

יש סיבה שבגללה גוגל ויתר מנועי החיפוש נלחמים בקידום מניפולטיבי, הם פשוט מעוניינים לספק לגולשים חוויה איכותית יותר הכוללת תוצאות רלוונטיות ואפקטיביות לתחומי החיפוש.

כאן נכנסים אנשי ה-SEO אשר מוודאים שהמידע באתר ובתוכן שייצרנו אכן איכותי בהתאם לתקן האהוד על מנועי החיפוש, וכי הוא ממוקד כיאות במונחים הטובים לנו, איכותי כאמור היא גם בעיני המתבונן, כולל מערכות ממוחשבות כגוגל ופיייסבוק.

אסטרטגיית התוכן תחתור לניצול מיטיבי של התוכן במגוון פלטפורמות אפשרויות (במגבלות התקציב), החל מהפצה ברשתות חברתיות ועד ליחסי ציבור, כרווח נוסף נשתמש בו גם לתוכן באתר אבל כאמור זו עבודה שונה לחלוטין המהווה פעילות משלימה בלבד למערכת השיווקית, מכוונת המכירות.

מאחר ובאמצעות יצירת תוכן איכותי, אנחנו מצטרפים לצד של גוגל המתמקדים באיכות יוצרת עניין, הפכנו מאויב המנהל מלחמה מתמדת עם מערכות הבקרה של מנועי החיפוש, לידיד יוצר תוכן רלוונטי ואיכותי, כך שהכדור עובר למגרש של גוגל, אשר שוקדים כל הזמן על זיהוי חומרים איכותיים וקידומם למקומות ריאלים בתוצאות החיפוש.

אגב את התוכן האיכותי שאנו מייצרים נדאג גם לקדם באתרי חדשות איכותיים (אפילו בלי קישור יוצא) וכך נחזק את "המותגיות" (Brand) בעיני גוגל, מאחר וכיום זהו אחד הפרמטרים המשמעותיים באלגוריתם העדכני הרי שקיבלנו חיזוק מהותי נוסף.

רווח נוסף יהיה קידום ברשתות חברתיות שנבצע באמצעות אותו תוכן.

הפוסט לוותר על המקום הראשון בגוגל הופיע ראשון ב-Better Digital.

יסודות השיווק באינטרנט

תהליך השיווק באינטרנט מבוסס על תהליך קבוע למדי המכונה "משפך ההמרה".

התהליך המכונה בעקבות דמיונו למשפך הסינון המוכר, מתאר את תהליך המכירה באינטרנט המחולק ל-3 שלבים, הכוללים 1. חשיפה לקהל יעד גדול (ורלוונטי) ככל הניתן, 2. הפניה לאתר או עמוד הנחיתה השיווקי, 3. הנעה לפעולה הכוללת מילוי "ליד" (טופס השארת פרטים) או אף רכישה ישירה באתר.

בדומה למשפך גם כאן ככל שנתקדם בשלבי המכירה, כמות הגולשים שנשארו איתנו יורדת בהדרגה, כאשר רק אחוזים בודדים יסיימו את התהליך כולו, והם יהיו אלו אשר יבצעו רכישה או הזמנה אצלנו ויהפכו ללקוחות בפועל.

שלב 1: חשיפה

השלב הראשון בכל פעילות שיווקית הוא חשיפה לקהל יעד רלוונטי רחב ככל הניתן, כאשר כאן יש לתמרן בזהירות בין טירגוט ומיקוד לקהל היעד הרלוונטי ביותר הניתן, אך שמירה על חשיפה רחבה ומשמעותית על מנת להגיע אל מספיק אנשים.

לצורך העניין בעל עסק אשר לקוחותיו הם סטודנטים תושבי ירושלים בגילאי 22-25 בעלי עניין בתחום המוזיקה עלול לגלות כי ברשותו פילוח של מספר מאות גולשים פוטנציאלים בלבד, ולכן הוא יצטרך להרחיב את הפילוח גם לתושבי ערים זרות הלומדים בירושלים, להגדיל את טווח הגילאים, ולחפש קהלי יעד נוספים בעלי פוטנציאל להפוך ללקוחות ריווחים.

האמצעים העיקריים לחשיפה נרחבת הינם פיזור בין מנועי חיפוש, פרסום ממומן ופעילות ברשתות חברתיות, הרחבה נוספת בנושא ניתן לקרוא בפוסט "לוותר על המקום הראשון בגוגל".

שלב 2: הנעה לפעולה

בדומה לפרסום מסורתי, גם בפעילות אינטרנט נצטרך לגרום לגולשים ללחוץ על המודעה או על הפירסום ולהיכנס לעמוד הנחיתה שלנו,.

ישנם מקרים בהם קיים צורך רחב למוצר, כך שעצם החשיפה תספיק, אך בדרך כלל נצטרך גם קראיטיב בשילוב הצעה מניעה לפעולה, היכולה להתבסס על מבצע או ערך מוסף הייחודי לכם.

שלב 3: הפיכה ללקוחות

את אותם גולשים ששרדו עד כאן נצטרך להפוך ללקוחות בפועל המבצעים הזמנה באתר או בעמוד הנחיתה, לצורך כך נצטרך לוודא שהדף אכן מניע לפעולה ולא כולל הסחות דעת, ובמידה ומדובר באתר שלם נצטרך לעקוב אחר זרימת הגולשים בתוכו ולוודא שאין "חורים" בהם אנו מאבדים גולשים.

שיפור תהליך זה על כל שלביו הינו משימה מתמשכת, מומלץ לעבור על כל שלב לפחות פעם בחודש ולחפש דרכים לשפר כל אחד מהפרמטרים לאורך תהליך הרכישה.

הפוסט שיווק באינטרנט – איך זה עובד הופיע ראשון ב-Better Digital.

תקציר משבר סטטוסים מצייצים

14/01/2015 – חשיפת גלובס – כמה עולה לפרסם סטטוס בעמוד הפייסבוק "סטטוסים מצייצים"

21/01/2015 בוקר – אבי לן למנכ"לית פייסבוק ישראל: רוצה מלחמה? קיבלת

21/01/2015 ערב – הצהרת המטה הגלובלי של פייסבוק – העמוד הוסר בשל הפרות חוזרות ונשנות

22/01/2015 בוקר – "מלחמה": פייסבוק הגבילה את החשבונות של אבי לן ורעייתו

22/01/2015 ערב – אבי לן מתנצל: "עברנו על הכללים, לא יקרה שוב"

יחסי תן! וקח?

ראוי לציין כי לא היה אחד שהאמין כי יתכן מצב בו כלי תקשורת מסחרי עם מעל 700 אלף מנויים יסגר באבחת מקש של איש שירות לקוחות אנונימי ללא כל צורך במתן מענה או הסברים למאן דהו, אך עם זאת חשוב לדעת ולזכור כי זו אינה תופעה חריגה באינטרנט.

אתרים רבים ניזוקים ואף נמחקים לחלוטין בעקבות עדכוני אלגוריתם הדירוג של גוגל אשר מתבצעים מספר פעמים בשנה ומדרדרים את תוצאותיהם למקומות בלתי ראליים תוך פגיעה אנושה בזרימת הגולשים לאתר מתוצאות מנוע החיפוש.

אפילו מויקיפדיה נמחקים בשוטף ערכים בהם הושקעו שעות עבודה רבות, שלא לדבר על זירות תוכן ופלטפורמות כדוגמת בלוגר אשר סוגרים אתרים ובלוגים אשר חורגים ממדיניות השימוש לעיתים אף בתום לב.

גם שיתופי פעולה עיסקיים עם חברות הענק הטכנולוגיות עשויות להתגלות כחד צדדיות ברגע האמת של ניגוד אינטרסים קל או חמור, שאלו את אינקרדימייל או את קונדאיט הישראלית.

המקרים האישיים והכואבים ביותר שזכורים לי הם ממפעילי פורומים מקצועיים וקהילות חברתיות גדולות אשר נזרקו באחת מתפקידם וקהילתם בשל אי התאמה לתכנית השיווקית המשתנה של פלטפורמת הפורומים, חלקם שרדו את המעבר לפלטפורמה אחרת אך חלק גדול התייאשו ופשוט עזבו את התחום.

הקטנת הסיכון על ידי פריסה רחבה

מאחר ובסיס כל תכנית שיווקית באינטרנט הוא הזרמת תנועה קבועה ומשמעותית לעמודי הנחיתה, הרי שלחסימת מקור תנועה בעל נפח משמעותי ישנה משמעות כלכלית חמורה העלולה לפגוע במקורות ההכנסה ולעיתים אף לסכן את כל המודל הכלכלי של המיזם.

על מנת להקטין את הסיכון חשוב ליצור מגוון רחב של מקורות תנועה, בפריסה רחבה אשר תמצה את פוטנציאל הזרמת התנועה מכל זירה אפשרית, החל מהפצה רשתות חברתיות, דרך קמפייני PPC כולל רכש מדיה רלוונטי, והפצה בזירות תוכן מגוונות מבלי לפסוח כמובן גם על קידום אורגני במנועי חיפוש ויח"צ שיווקי.

פריסה רחבה מעין זו תאפשר גם ניטור מתמיד של כל אפיקי השיווק האפשריים, וגמישות גדולה יותר בהקצאת המשאבים לפי האפיקים היעילים והריווחים יותר במבחן החזר ההשקעה, גם כאשר מדובר בתנודות תקופתיות שגרתיות, כך לדוגמה מנהל פעילות חכם יוכל לנווט בין תקופות בהם פרסום PPC בגוגל מתייקר לעומת פרסום מקביל בפייסבוק, אך להישאר עירני גם לרגע שבו יהיה ניתן להריץ קמפיין חכם ומטורגט היטב בגוגל ולהסיט מידיית את התקציב חזרה.

הפוסט לצייץ כל הדרך אל הבנק הופיע ראשון ב-Better Digital.

בעקרון ישנם שלושה סוגי גביה נפוצים (או בעצם ארבעה).

גביה באמצעות הודעות SMS.

ישנם מס' חברות אשר מאפשרות לשלם באמצעות שליחת הודעת sms עם מילה קבועה מראש למספר מסוים (כדוגמת 1010), הם נותנים תמיכה מלאה לכל סוגי האפליקציות.

עלויות: זה החלק העצוב בסיפור, מכיוון שחברות הגביה לוקחות בד"כ בסביבות ה60% כך שזה שווה לכם בעיקר אם אתם מוכרים המון ובזול, שימושי בעיקר לקהלי יעד צעירים.
בנוסף יש עמלת פתיחת חשבון (באזור 50$).

חברות: http://www.micropay.co.il/ http://www.cellgate.co.il

גביה באמצעות שיחת טלפון.

ניתן לגבות תשלומים באמצעות שיחה למספר שמוגדר עבורכם, החסרון העיקרי הוא שהסכומים (בד"כ) קבועים.

עלויות: פחות מזיקים כמו ב-sms אבל עדיין יורידו לכם נתח מכובד מהרווח.

כרטיסי אשראי.

השיטה הוותיקה ביותר לגביה באמצעות חיוב כרטיסי אשראי, החסרון הוא הצורך בהטמעה של מערכת ssl ודפי גביה מאובטחים באתר, דבר שידרוש לעיתים לקיחת בעל מקצוע שמתמחה בכך.

עלויות: פתיחת חשבון + עמלה קבועה מכל עסקה.

ניתן גם לחייב כרטיסי אשראי דרך חברות גביה חיצונית כמו paypal ועוד ואז חוסכים הרבה מהעבודה (ומפסידים עוד כמה אחוזים בדרך).

חברות: http://www.tranzila.com/ http://www.netpay.co.il/site_heb/main.asp http://www.paycard.co.il/ http://www.pelecard.com Sheseq Tranzilla

ולסיום עצה אישית!

אם פתחתם אתר חדש אל תרוצו מיד לעשות לו קו אשראי אישי בעלויות גבוהות, עדיף בהתחלה לעשות טופס הזמנה ראשוני שישלח אליכם, או סיום הזמנה טלפונית.
כך תוכלו לקבל אינדקציה טובה בהרבה על מצב האתר, והמכירות, ובמידה והמכירות אכן יתחילו לזרום, תוכלו להתאים את פתרון הגביה שיתאים לכם אז.

הפוסט פתרונות גביה הופיע ראשון ב-Better Digital.